דונלד טראמפ מעולם לא היסס להשתמש במכסים ככלי פוליטי, ונראה כי כהונתו השנייה לא תהיה שונה.

ביומו הראשון בחזרה לבית הלבן, טראמפ חידש את עמדתו התקיפה ואיים להטיל מכס של 100 אחוז על כל מדינה בבריקס שתמשיך במאמצי הדה-דולריזציה שלה.

טראמפ 2.0 כבר הודיע על מכסים עתידיים: 25 אחוזים על מקסיקו, 25 אחוזים על קנדה ו-10 אחוזים על סין, והבטיח כי עוד מכסים בדרך.

בעודו מתכונן לעוד מלחמת סחר, עולה השאלה: האם וושינגטון יכולה להרשות לעצמה עימות כלכלי עם גוש המייצג כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם?

ואם טראמפ יעמוד באיומיו, כיצד יעמדו מדינות בריקס בלחץ?

הדולר כמטבע רזרבה

במשך עשורים, הדולר האמריקאי שימש כעמוד השדרה של הסחר העולמי, דומיננטיות שהתחזקה על ידי מערכת ברטון-וודס והשפעתה הכלכלית של ארצות הברית.

במאה ה-20, הלירה הבריטית מילאה תפקיד זה. אך לאחר מלחמת העולם השנייה, המשבר הכלכלי של בריטניה וחובות המלחמה שלה הובילו לכך שהדולר האמריקאי הפך למטבע הרזרבה העיקרי בעולם.

וושינגטון לא היססה לנצל כוח זה ככלי גיאופוליטי.

רוסיה למדה זאת בדרך הקשה כאשר, בעקבות פלישתה לאוקראינה, ארצות הברית הקפיאה מאות מיליארדי דולרים מנכסיה של רוסיה, הטילה סנקציות והסירה במידה רבה את מוסקבה מהרשת הפיננסית העולמית.

באופן דומה, במהלך משבר ברונסון, טורקיה חוותה לחץ כלכלי, מה שהדגיש כיצד וושינגטון משתמשת במנגנונים פיננסיים ככלי נגד יריבים גיאופוליטיים.

כלים כמו סנקציות, מכסים, מערכת SWIFT והגמוניית הדולר יכולים להיות מנוצלים בכל עת על ידי ארצות הברית.

מעבר לאירועים ספציפיים בגוש בריקס, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שימשה קריאת השכמה עבור מדינות רבות, שהזכירה להן את תלותן בדולר.

בשנים האחרונות, מספר מדינות נקטו צעדים להפחתת תלותן בדולר האמריקאי.

לדוגמה, סין וברזיל סוחרות כיום במטבעות המקומיים שלהן, תוך עקיפת הדולר. הודו ומלזיה חתמו על הסכם להגדלת עסקאות חוצות גבולות המבוססות על רופי.

בנק אינדונזיה (BI) הפחית את תלותו בדולר האמריקאי על ידי יצירת שותפות עם הבנק המרכזי של הודו (RBI). שני הבנקים המרכזיים הסכימו לקדם את השימוש במטבעות מקומיים בעסקאות.

אפילו צרפת, בעלת ברית ותיקה של ארצות הברית, סגרה עסקאות אנרגיה ביואן. בנוסף, דרום קוריאה ואינדונזיה חתמו לאחרונה על הסכם להקל על חילופי מטבעות ישירים בין הוון לרופיה.

בנוסף, רוסיה וסין כבר עוקפות את הדולר במשך שנים.

מאז 2019, מוסקבה ואנקרה מחזיקות בהסכם לשיפור השימוש במטבעות מקומיים בסחר הבילטרלי שלהן.

מועדון כלכלי או משקל נגד גיאופוליטי?

עם חברים המייצגים כמעט 30 אחוז מהתמ"ג העולמי ושליש מייצור הנפט העולמי, בריקס נתפסת יותר ויותר כמשקל נגד למוסדות המובלים על ידי המערב.

הברית, שהוקמה ב-2006 כ-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), התרחבה ב-2010 עם הצטרפותה של דרום אפריקה, ובהמשך הצטרפו אינדונזיה, איראן, איחוד האמירויות, מצרים ואתיופיה.

טורקיה גם הביעה עניין בברית והפכה ל"מדינה שותפה" יחד עם אלג'יריה, בלארוס, בוליביה, קובה, אינדונזיה, קזחסטן, מלזיה, ניגריה, תאילנד, אוגנדה, אוזבקיסטן ווייטנאם.

ב-2014, בריקס השיקה את הבנק לפיתוח חדש (New Development Bank) למימון פרויקטים תשתיתיים, ועלו דיונים על מטבע סחר משותף—אם כי טרם ננקטו צעדים קונקרטיים.

בריקס נתפסת על ידי רבים כחלופה אפשרית למוסדות המובלים על ידי ה-G7.

עם זאת, למרות שאיפותיה, בריקס עומדת בפני מבחן קריטי: כיצד היא תגיב לאיומי המכסים האגרסיביים של טראמפ?

רוסיה, שנותקה במידה רבה משווקי ארצות הברית בשל סנקציות, עשויה להישאר בלתי מושפעת.

סין, למרות שלמדה לקחים ממלחמות הסחר בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ, עצמאית יותר מבעבר. עם זאת, היא נראית עדיין הפגיעה ביותר למדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ בגוש.

ארצות הברית היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של סין. היקף הסחר הבילטרלי בין שתי המדינות עמד על 574 מיליארד דולר ב-2023, עם 279 מיליארד דולר לטובת סין.

חלק משמעותי מייצוא סין כולל טלפונים, אביזרי מחשב, מכשירי חשמל, הנעלה, כלי בישול וציוד תעשייתי.

גם הודו עשויה להתמודד עם השלכות משמעותיות, כאשר הגירעון המסחרי עמד על כ-43 מיליארד דולר לטובת הודו, בעוד היקף הסחר הכולל עמד על 124 מיליארד דולר ב-2023.

חלק משמעותי מייצוא הודו כולל פנינים, אבני חן-מתכות יקרות, ציוד חשמלי-אלקטרוני, מוצרים פרמצבטיים ודלקים מינרליים.

עם זאת, מכסי טראמפ יעוררו תגובות נגד שעשויות להעלות מחירים לצרכנים האמריקאים.

רגע מכריע

גם ללא התערבות אמריקאית, מטבע בריקס אינו צפוי לצבור תאוצה.

מטבע רזרבה עולמי דורש בסיס יציב, בדומה לאופן שבו האנגלית הפכה לשפה הבינלאומית בעוד אספרנטו נעלמה.

זכויות המשיכה המיוחדות של קרן המטבע הבינלאומית (SDR), מטבע סינתטי המבוסס על סל מטבעות עיקריים, לא הצליחו להשיג אימוץ נרחב בדיוק משום שחסר להן מנפיק יחיד ואמין.

אם יחידת בריקס תתחרה בדולר, המדינות החברות יצטרכו לוותר על המטבעות הלאומיים שלהן, וליצור איחוד מוניטרי תחת בנק מרכזי מאוחד—אתגר פוליטי וכלכלי עצום.

המכשול הבסיסי הוא שהכלכלות של בריקס שונות מדי מכדי שאיחוד כזה יפעל ביעילות.

גושים מוניטריים מצליחים, כמו גוש האירו, בדרך כלל נוצרים בין כלכלות משולבות היטב עם מחזורי עסקים דומים, קשרי סחר עמוקים ושווקי עבודה יחסית נזילים.

בריקס, לעומת זאת, מורכבת מכלכלות שונות כמו סין ודרום אפריקה, הודו ורוסיה—כל אחת עם מדיניות מוניטרית, מבנים כלכליים וסדרי עדיפויות פוליטיים ייחודיים.

בסביבה כזו, מטבע משותף עלול ליצור חוסר איזון חמור, שבו כלכלה אחת מתחממת יתר על המידה בעוד אחרת נכנסת למיתון, ללא יכולת להתאים ריביות או שערי חליפין באופן עצמאי.

ללא מנגנונים חלופיים חזקים—כמו ניידות עבודה חוצת גבולות או מסגרת פוליטית חזקה—פערים אלו יובילו לחוסר יציבות במקום ליציבות.

טראמפ עשוי לראות בבריקס אתגר להגמוניית הדולר, אך הסתירות הפנימיות של הגוש הן המכשול הגדול ביותר שלו.

מדינות בריקס+ פרוסות על פני ארבע יבשות, דוברות שפות שונות ולעיתים קרובות יש להן גבולות היסטוריים שנויים במחלוקת, כפי שנראה בעימות הצבאי בין סין להודו.

כלכלותיהן עוקבות אחר מחזורי עסקים שונים—עליית מחירי האנרגיה מיטיבה עם יצואניות נפט כמו רוסיה וברזיל אך מכבידה על יבואניות כמו סין והודו—מה שהופך מדיניות מוניטרית מאוחדת לבלתי מעשית ומפחית את הסבירות למטבע בריקס בר-קיימא.

האולטימטום של טראמפ הוא יותר מסכסוך סחר—זהו מבחן ללכידות של בריקס.

אם יעמדו איתן, בריקס עשויה לצאת מחוזקת, ולהאיץ את מאמציה לפיתוח מנגנונים פיננסיים שעשויים לעקוף את הדומיננטיות המערבית.

בעוד שהדולר האמריקאי אינו צפוי להיות מודח בן לילה, גישתו העוינת של טראמפ עשויה להאיץ את מאמצי מדינות בריקס לפתח מערכות פיננסיות חלופיות לדה-דולריזציה.

מקור: TRT World