כאשר נשיא ארצות הברית הנבחר צפוי להתחיל את כהונתו השנייה הלא רצופה ב-20 בינואר 2025, מזרח התיכון ימשיך לבחון את ההנהגה האמריקאית החדשה, במיוחד בשאלת איראן – עם רבים מהאנליסטים הגיאופוליטיים שתוהים מה תהיה מדיניותו של טראמפ כלפי טהראן הפעם?
ניצחונו של טראמפ כבר עורר פרשנויות מגוונות ודיונים בתוך המעגלים הפוליטיים האיראניים, והחריף את הפערים האידיאולוגיים המשמעותיים, במיוחד בין הפלגים הרפורמיסטיים והשמרניים.
בשנת 2016, כאשר טראמפ ערך את הופעת הבכורה הנשיאותית שלו, הגעתו לבית הלבן סימנה את תחילתה של תקופה טרנספורמטיבית ביחסים הבינלאומיים, במיוחד בנוגע למזרח התיכון.
הנסיגה החד-צדדית של ממשל טראמפ מתוכנית הפעולה המשותפת המקיפה (JCPOA), שנחתמה במהלך כהונתו של ברק אובמה, ומדיניות "הלחץ המקסימלי" שלאחר מכן גרמו לשינוי משמעותי באיראן בפוליטיקה. המהלכים הפוליטיים הללו יצרו פערים ניכרים בין שחקנים פוליטיים מרכזיים באיראן בנוגע לתפיסותיהם ופרשנויותיהם על ממשל טראמפ.
לדוגמה, זמן קצר לאחר שטראמפ נסוג מההסכם הגרעיני, רפורמיסטים איראנים בולטים חיברו מכתב הממוען לטראמפ, בו הם תומכים בכך שאיראן תנהל משא ומתן ישיר עמו.
בניגוד לכך, שמרנים איראנים קראו לממשלתו של הנשיא דאז חסן רוחאני להשעות את התחייבויותיה של איראן לפי סעיף 37 של ההסכם הגרעיני, בטענה שזהו מענה לנסיגתו של טראמפ מההסכם.
רוסיה, סין ואיזון עדין
עם חזרתו הצפויה של טראמפ לבית הלבן בחודש הבא, איראן חווה שוב מתחים פוליטיים בבית הנובעים מחלוקות אידיאולוגיות בין שמרנים לרפורמיסטים.
הרפורמיסטים טוענים כי האסטרטגיה של טראמפ לרסן את סין ולהפחית את נוכחות הצבא האמריקאי במזרח התיכון הופכת עסקה עם איראן בלתי נמנעת.
במילים אחרות, חתימה על עסקה עם איראן מהווה הכרח אסטרטגי לקידום מטרות גלובליות של ארה"ב.
נקודת מבט זו עם זאת נשענת אך ורק על השאלה האם טראמפ ינקוט בגישה פרגמטית וינצל את ההסכם עם איראן כדי לבסס מורשת אישית של היותו משכין שלום הן בבית והן בחו"ל. ורפורמיסטים איראנים מפרשים את הרטוריקה האנטי-מלחמתית של טראמפ כהזדמנות אסטרטגית, וטוענים כי העלויות של הסכם עם איראן יהיו משמעותית פחות מהנטל הכלכלי והפוליטי של ניהול מלחמה.
למרות שהסכם פוטנציאלי בין ארה"ב לאיראן תחת הנהגתו של טראמפ יפגע בקשרים של טהראן עם מוסקבה ובייג'ינג, הרפורמיסטים האיראנים מוכנים לקחת את ההימור הזה, במטרה להשיג רב-יישור.
הגישה השמרנית, עם זאת, מדגישה את השמירה על הביטחון של איראן והמעמד הגיאופוליטי הקיים שלה, מה שמתנגש עם החישובים של הממשל האמריקאי הנכנס שכן טראמפ ידחוף לשינויים משמעותיים בהתנהלות האזורית של איראן, במיוחד בכל הנוגע לבריתות האזוריות הנתמכות על ידי איראן כמו "ציר ההתנגדות" במזרח התיכון.
כמה דמויות ניציות בממשל טראמפ תמכו במדיניות מחמירה ולא מתפשרת כלפי איראן. אם איראן תיכנס למשא ומתן עם ארה"ב עוינת, זה יפגע בתדמית הצבאית המוקפדת של טהראן ויעורר תגובות נגד בתוך איראן. זה יפגע באמון של שותפים אסטרטגיים, סין ורוסיה, באיראן, ויעודד אותם להגביל את המעורבות המסחרית והצבאית שלהם עם טהראן. אפילו יריבים אזוריים כמו סעודיה וישראל יתחזקו לנקוט צעדים קשים כדי להגביל את ההשפעה האזורית של טהראן.
הנסיגה החד-צדדית של טראמפ מהסכם הגרעין בשנת 2016 החיזקה את התפיסה בקרב שמרנים שוושינגטון אינה שחקן אמין. יתר על כן, העמדה הנחרצת של ממשל טראמפ בנוגע לתוכנית הטילים של איראן ולהשפעתה האזורית חיזקה עוד יותר את התנגדות השמרנים למשא ומתן פוטנציאלי.
מה תהיה האסטרטגיה של איראן תחת טראמפ?
סביר להניח שהממשלה האיראנית תנקוט אסטרטגיה כפולה - האחת תתמקד בהפחתת לחצים בינלאומיים באמצעות דה-אסקלציה גלובלית; והשנייה תוקדש לחיזוק ההרתעה האסטרטגית שלה על ידי הרחבת השפעתה האזורית.
גישה זו תשתקף ברטוריקה הדיפלומטית של טהראן, שתתמקד בהצגת איראן כמדינה פתוחה למשא ומתן, תוך חיזוק ההגנות שלה ושלוחותיה האזוריות כדי לא לאבד את המיקוד במטרות מדיניות החוץ שלה.
רשת ההשפעה של איראן בתוך התקשורת המערבית ומכוני המחקר תשחק תפקיד מרכזי בשכנוע העולם, במיוחד ההנהגה האירופית והאמריקאית, כי אין להתעלם מההזדמנות לדיאלוג. מכיוון שכהונתו הראשונה של טראמפ התאפיינה במתחים דיפלומטיים בין ארצות הברית לאיחוד האירופי בנוגע לנטל הכלכלי שוושינגטון נושאת כדי להגן על אירופה מפני התקדמות רוסיה, רבים מהאנליסטים טוענים כי איראן ממתינה לדינמיקה דומה שתתרחש בכהונתו השנייה של טראמפ. איראן עשויה לנצל את הפיצול הזה לטובתה.
מצד שני, סביר להניח שטהראן תשמור על שיתוף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) ברמה מוגבלת אך אסטרטגית, תוך המשך תוכנית הגרעין שלה ללא הפרעה.
עם זאת, על רקע משברים כלכליים מעמיקים, ייתכן שאיראן תפתח מרחב מסוים לקולות מתנגדים, שכן הדבר עשוי לסייע לנשיא המדינה לזכות בתמיכה שקטה מצד דמוקרטיות אירופיות.
לכן, ייתכן שאיראן תפתח מחדש גישה לפלטפורמות מדיה חברתית, תאפשר גישה לאינטרנט מהיר, ותאפשר במידה מסוימת ביטוי של דרישות עדתיות ואתניות.
בסך הכל, המדינה מראה סימנים לגיבוש אסטרטגיה רב-שכבתית כדי להגן על מעמדה הן בזירה המקומית ובזירה המדינית, תוך הבטחת המשך תוכנית הגרעין שלה למרות חזרתו של טראמפ לבית הלבן.
עם זאת, הרבה תלוי בתגובתו של טראמפ לצעדים המחושבים של איראן. בהתחשב באופיו הלוחמני והבלתי צפוי של טראמפ, טהראן עשויה למצוא את עצמה תחת גל חדש של סנקציות ולספוג הפסדים אסטרטגיים באזור, או לחלופין, להצליח ולפתוח פרק חדש עם וושינגטון.