התפתחויות פוליטיות אחרונות במזרח התיכון, כולל היחלשות חיזבאללה הנתמך על ידי איראן בלבנון ונפילת בעל הברית בשאר אל-אסד בסוריה, אינן מבשרות טובות עבור איראן.

בחודשים הקרובים, מומחים צופים נסיגה אפשרית של איראן מהמזרח התיכון, לאחר עשור של פוליטיקה כוחנית. זאת בזמן שטורקיה ממשיכה להגדיל את השפעתה הפוליטית באזורים שונים, מסוריה, שבה הממשלה הנוכחית מקיימת יחסים ידידותיים עם אנקרה, ועד לקווקז, אזור סוער שבו הברית הטורקית-אזרבייג'נית הגיעה לשיאים חדשים מאז שחרור אזור קרבאך על ידי באקו מארמניה בשנת 2020.

השפעתה של טורקיה הולכת וגוברת הן במזרח התיכון והן במרכז אסיה, מולדתם העתיקה של הטורקים ואזור עשיר במקורות אנרגיה כמו גז, נפט ואורניום. על רקע שינוי זה, איראן מחשבת מחדש את תפקידה בקווקז ובוחנת מחדש את התנגדותה לפתיחת מסדרון זנגזור האסטרטגי, נתיב סחר ותחבורה המחבר בין איסטנבול לבאקו.

מעבר ל"הצהרות פוליטיות", איראן אינה יכולה לחסום את פיתוח מסדרון זנגזור, אומר זאחיד פרוח ממדוב, פרופסור לכלכלה בינלאומית באוניברסיטה לכלכלה של אזרבייג'ן בבאקו. המסדרון עדיין בבנייה אך צפוי להסתיים השנה.

המסדרון, שמטרתו לקשר בין אירופה למרכז אסיה דרך נתיב יבשתי העובר ממזרח טורקיה לאקסקלבה של נחצ'יבאן באזרבייג'ן ומזרחה לים הכספי דרך אזורי הגבול של ארמניה-איראן ואזרבייג'ן-איראן, הוא פרויקט גדול מדי עבור איראן לחסום בשל האינטרסים המשותפים של המערב, המדינות הטורקיות ורוסיה, לפי ממדוב.

המסדרון הוא 'בלתי נמנע'.

למרות סירובה של איראן להכיר בפרדיגמה המתהווה הנתמכת על ידי כוחות אזוריים ובינלאומיים בפיתוח מסדרון זנגזור, הפרויקט מציע לענות על הצרכים הכלכליים החיוניים של הקווקז, להביא יציבות, שלום וצמיחה כלכלית, אומר הפרופסור.

"כמעט כולם, מארצות הברית ועד רוסיה, מסכימים שהמסדרון הזה הוא ערובה לשגשוג עתידי. הוא הדלת לעתיד. לא ניתן למנוע את מימוש הפרויקט הזה," אומר ממדוב, שהוא גם ראש המרכז למחקר מדעי אירואסיה בינלאומי באוניברסיטה לכלכלה של אזרבייג'ן, ל-TRT World.

שיתוף פעולה הוא גישה טובה יותר מאשר התנגדות לפרויקט כזה, שמועיל לכולם, כולל איראן, מוסיף הכלכלן האזרבייג'ני. "לאיראן אין ברירה אחרת אלא להסכים לפרויקט הזה."

למרות הקונצנזוס האזורי הגובר על פתיחת המסדרון, איראן "תמיד התנגדה למסדרון" מתוך חששות לביטחון הלאומי, אומר קאמר קסים, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בולו אבאנט עזאת בייסל.

בספטמבר, שר החוץ של איראן הציע שפתיחת המסדרון עלולה לפגוע בשלמות הטריטוריאלית של ארמניה, שאיראן רואה כ"קו אדום."

לאיראן יש חששות שאם המסדרון יהפוך למבצעי באזור, "הוא ינתק את הקשר היבשתי שלה לארמניה," בעלת ברית של טהרן, אומר קסים ל-TRT World. איראן גם חוששת שהחיזוק הנוסף של הקשר בין באקו ואנקרה, שתי הבירות הטורקיות, דרך המסדרון יחליש את אחיזתה האזורית כאשר הקישוריות ממרכז אסיה לטורקיה תתחזק.

למרות החששות הללו, המסדרון עשוי להועיל לאיראן, מדינה שהייתה מבודדת תחת סנקציות מערביות במשך עשורים, בכך שיאפשר לטהרן גישה למדינות אזוריות אחרות עם קשרים טובים יותר, אומר קסים.

לאחר כישלונה בסוריה, איראן עשויה להסיק שמלחמת הפרוקסי שלה ברחבי המזרח התיכון עולה לה יותר מדי, ומכבידה על יכולתה הכלכלית, מה שעשוי לאלץ את טהרן לשקול מחדש את גישתה לפרויקטים כמו מסדרון זנגזור, לפי קסים. בכל מקרה, אם ארמניה תהפוך לשותפה, המסדרון עשוי להיפתח ללא השתתפות איראן, הוא מוסיף.

זמן לכיול מחדש?

לפי ממדוב, השפעתה המתמעטת של איראן במזרח התיכון עשויה לגרום לה לכייל מחדש את מדיניותה לגבי המסדרון. משרד החוץ של איראן לאחרונה הציע מסר מפייס ואמר שפתיחת המסדרון היא "לא נושא פוליטי" עבור טהרן יותר.

"לאיראן יש הרבה בעיות פנימיות, מהקשיים הכלכליים הגוברים ועד לפיחות המטבע. בלי לטפל בבעיות הללו, איראן לא יכולה להפעיל את השפעתה בצורה נכונה במזרח התיכון כמו גם בקווקז," אומר ממדוב.

מנקודת מבט זו, פלטפורמת שיתוף הפעולה האזורית 3+3, הכוללת את ארמניה, אזרבייג'ן וגאורגיה, שלוש מדינות הקווקז, לצד שלוש מעצמות הסביבה טורקיה, איראן ורוסיה, היא מבנה אידיאלי לטיפול בקיפאון הכלכלי והפוליטי הקשור להקמת מסדרון זנגזור ולנושאים אזוריים אחרים, אומר האקדמאי האזרבייג'ני.

ללא השתתפות גאורגיה, הפלטפורמה 3+3 קיימה את פגישתה האחרונה באיסטנבול באוקטובר, והביעה את נכונותה "לחקור הזדמנויות לשיתוף פעולה בתחומי התחבורה, התקשורת, המסחר, האנרגיה, ההשקעות והקישוריות."

אין כוח אזורי שיכול "לדחות" את המציאות המתהווה של המסדרון ואת רווחיו הכלכליים, אומר ממדוב. בנוסף לטורקיה ואזרבייג'ן, שתי המדינות הטורקיות, שחקנים אזוריים אחרים כולל איראן וארמניה, מדינה ללא מוצא לים עם אוכלוסייה קטנה, ייהנו גם הם כלכלית מפתיחת המסדרון, הוא אומר.

הגישה הרוסית

בעלת בריתה של איראן, רוסיה, ששלטה בעבר בחלקים נרחבים של הקווקז כמו טורקיה, עשויה גם היא להרוויח מפתיחת מסדרון זנגזור, אומר ממדוב. "מוסקבה מבינה שהופעת המסדרון הזה היא בלתי נמנעת," אומר הפרופסור.

בשנה שעברה, שר החוץ הוותיק של רוסיה, סרגיי לברוב, הביע תמיכה במסדרון זנגזור, וביקר את עמדתה של ארמניה, שהתנגדה לפתיחתו כמו איראן.

"אנו תומכים בחתימה על הסכם שלום ובפתיחת מסדרונות התחבורה הללו בהקדם האפשרי," אמר לברוב בראיון טלוויזיוני, בהתייחסו להסכם אפשרי בין ארמניה לאזרבייג'ן לסיום הסכסוך על קרבאך. אזור זה היה תחת כיבוש כוחות ארמניים משנות ה-90 עד לשחרורו המלא על ידי באקו בשנת 2023, למרות שהאזור הוכר בינלאומית תחת ריבונות אזרבייג'נית.

"למרבה הצער, ההנהגה הארמנית מסכלת את ההסכם הנוגע לנתיבי התחבורה דרך מחוז סיוניק של ארמניה, שנחתם על ידי ראש הממשלה (הארמני) ניקול פשיניאן. קשה להבין מאיפה הם באים," הוסיף הדיפלומט הרוסי הבכיר. מסדרון זנגזור עובר דרך מחוז סיוניק של ארמניה.

ביקורתו של לברוב כלפי ההנהגה הארמנית קשורה לסעיף 9 של הסכם הפסקת האש משנת 2020, שקבע כי "כל הקשרים הכלכליים והתחבורתיים באזור ייפתחו מחדש."

ירוואן "תבטיח את ביטחון קשרי התחבורה בין האזורים המערביים של הרפובליקה של אזרבייג'ן לבין הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן על מנת לארגן תנועה בלתי מופרעת של אנשים, כלי רכב ומטענים בשני הכיוונים," נאמר בסעיף, בהתייחסו לפתיחת המסדרון, הממוקם בין אזרבייג'ן היבשתית לנחצ'יבאן.