עם סיום השנה, מתקפות האלימות של ישראל על הפלסטינים נמשכות בעזה וגם בגדה המערבית הכבושה. במקביל, אין סימנים להפסקת אש בין אוקראינה לרוסיה, והסכסוך המתמשך ביניהן נותר בלתי פתור.

בעזה ובגדה המערבית הכבושה, שפיכות הדמים הגיעה לרמות חסרות תקדים. בשנת 2024 נהרגו מעל 35,000 פלסטינים, מה שהפך אותה לשנה הקטלנית ביותר מאז תחילת הפלישה הישראלית והאגרסיה הציונית ב-1948. גם באוקראינה נרשמה השנה הקטלנית ביותר, עם 67,000 הרוגים משני צידי הסכסוך.

בלבנון, הפסקת אש שברירית בת 60 ימים בין חיזבאללה לישראל נשמרה מאז סוף נובמבר. עם זאת, כמעט 4,000 לבנונים נהרגו השנה, וממשלת נתניהו הפרה שוב ושוב את ההסכם עם תקיפות ממוקדות בתואנות שונות.

בסוריה, התרחשו אירועים מפתיעים בסוף נובמבר, כאשר מתקפה פתאומית של האופוזיציה הפילה את משטר אסד לאחר 11 ימים של לחימה אינטנסיבית. מאז, המדינה נותרה שקטה באופן בלתי אופייני, על אף ההיסטוריה הארוכה של דיכוי תחת שלטון הבעת'.

בסך הכול, שנת 2024 הייתה שנה עקובה מדם, עם 233,000 הרוגים, עלייה של 30 אחוזים לעומת השנה הקודמת, לפי פרויקט ACLED (Armed Conflict Location and Event Data). מעשי האלימות הקטלניים הוכפלו מאז 2019, כאשר אחד מכל שמונה אנשים נחשף לסכסוך. מבין כל אלה, הפלסטינים סבלו מרמת האלימות הגבוהה ביותר, לפי ACLED.

להלן סיכום ההתפתחויות המרכזיות בארבעה סכסוכים עיקריים: עזה, לבנון, אוקראינה וסוריה.

המתקפה על עזה

שנת 2024 נחשבת לפרק הקשה ביותר בהיסטוריה של סבל העם הפלסטיני, החורגת ממאה שנים של דיכוי ומעשי טבח ציוניים.

על רקע האלימות הבלתי פוסקת, ישנה תקווה להפסקת אש בין חמאס לישראל, כאשר נציגים משני הצדדים נפגשים בקטאר.

בשבוע שעבר, שר הביטחון הישראלי, ישראל כץ, תיאר את השלב הנוכחי בשיחות כ"הקרוב ביותר לעסקת שבויים מאז העסקה האחרונה", בהתייחסו להסכם מנובמבר 2023 שהביא לשחרור יותר מ-100 שבויים ישראלים בתמורה לאסירים פלסטינים.

למרות ההתפתחויות הללו, אנליסטים נותרו ספקנים לגבי סיום הכיבוש הישראלי בעזה. דו"ח שפורסם לאחרונה בניו יורק טיימס חשף כי ישראל הקימה 19 בסיסים צבאיים ברחבי הרצועה. בנוסף, כוחות ישראליות ביססו נוכחות צבאית במרכז עזה, מה שמחלק למעשה את האזור לצפון ודרום.

קמאל חוואש, פרופסור פלסטיני, סופר ואנליסט פוליטי, רואה בהתרחבות הצבאית של ישראל סימן ל"כיבוש ממושך". "ישראל תישאר בכל מקום שתרצה, כי מי ידחוף אותה החוצה מאיזשהו חלק בעזה," אמר חוואש ל-TRT World, בהתייחסו לתמיכה האמריקאית והמערבית בתל אביב.

זמן קצר לאחר ה-7 באוקטובר, מנהיגים ישראלים רמזו על כוונות לגרש את הפלסטינים מעזה לחלוטין. בעוד שחוואש מהסס לקרוא למבצע הנוכחי ניסיון לחיסול מוחלט של הפלסטינים בעזה, הוא טוען שישראל "הבינה במהירות שבעזרת התמיכה מארה"ב ובריטניה, היא יכולה לעשות כל דבר."

מאז אוקטובר 2023, התקפות ישראליות הרגו יותר מ-45,000 פלסטינים, כולל 14,500 ילדים, ופצעו יותר מ-106,000. "כמעט 1.1 מיליון ילדים בעזה זקוקים בדחיפות להגנה ותמיכה נפשית," אמרה קתרין ראסל, מנכ"לית יוניסף, בפוסט ברשתות החברתיות.

מלחמת אוקראינה

2024 הייתה גם שנה אכזרית עבור העוינות בין רוסיה לאוקראינה. בעוד הכוחות הרוסיים היו בעלי יתרון על קייב, ביצעו הישגים משמעותיים וצעדו ברחבי השטחים המזרחיים של אוקראינה, ממשלתו של וולודימיר זלנסקי גם יזמה מתקפת נגד בלתי צפויה, וכבשה חלקים מאזור קורסק ברוסיה עצמה, בתגובה להתקפות המוגברות ממוסקבה.

לדברי משרד ההגנה הרוסי, בשנת 2024, מוסקבה כבשה סך של כמעט 4,500 קילומטרים רבועים של שטח אוקראיני, מתקדמת בקצב של 30 קילומטרים רבועים ביום. לאחרונה, רוסיה התקרבה לעיר האסטרטגית פוקרובסק שבמזרח אוקראינה, מהדקת את אחיזתה במקומות מפתח.

אבל בשבוע שעבר, התרחש אירוע דרמטי במוסקבה כאשר פיצוץ סמוך לקרמלין הרג גנרל רוסי בכיר, איגור קירילוב, שעמד בראש מחלקת ההגנה הרדיולוגית, הכימית והביולוגית של הצבא הרוסי. אוקראינה לקחה אחריות על ההתקפה.

לדברי סרגיי מרקוב, מדען פוליטי רוסי ויועץ לשעבר של ולדימיר פוטין, קירילוב היה מטרה לא רק של אוקראינה אלא גם של האמריקאים בשל הקמפיין של הגנרל הרוסי נגד פעילויות כימיות וביולוגיות של ארה"ב בשטח אוקראינה. "זו הייתה נקמת האמריקאים נגדו," אמר מרקוב ל-TRT World.

בשנת 2022, במהלך נאום, תיאר קירילוב את פעילויות הפנטגון באוקראינה כחלק מ"חזית למחקר צבאי וביולוגי בלתי חוקי", והאשים את חברי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב במימון פעילויות נשק ביולוגי באוקראינה. "אני רוצה להתייחס לאחד מקבלני הפנטגון המרכזיים שמקבלים כסף מקרן ההשקעות של האנטר ביידן, מטביוטה," הוא אמר.

אוקראינה, בתורה, האשימה את קירילוב בשימוש בתחמושת כימית נגד אוכלוסייתה.

בשנת 2024 נרשם גם מבצע חוצה גבולות חשוב של אוקראינה נגד אזור קורסק ברוסיה, ש-The Wall Street Journal תיאר כ"פלישה זרה ראשונה לשטח הרוסי מאז מלחמת העולם השנייה". מבצע זה נועד להפגין את עמידות קייב ואת הצורך שלה בתמיכה צבאית מערבית מתמשכת למרות ההתקדמות הרוסית במזרח אוקראינה.

קורסק, שהיה חשוב באופן היסטורי כמקום שבו התרחשה הקרב המשוריין הגדול ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה בין גרמניה הנאצית לברית המועצות, הפך שוב לשדה קרב סימבולי בשנת 2024. המבצע היה מסר ברור מממשלת זלנסקי למדינות נאט"ו: אוקראינה נותרת מסוגלת להילחם חזרה וראויה להגברת אספקת הנשק.

מלחמת ישראל בלבנון

השנה התקיפה הישראלית התרחבה אל מעבר לעזה גם ללבנון, מדינה שכנה שספגה עשורים של פלישות והתקפות חסרות גבול מצד תל אביב.

הקמפיין של ישראל על לבנון החל בספטמבר עם פיצוצים ממכשירי ביפרים ומכשירי קשר, טקטיקה סמויה שגרמה למותם של המוני אנשים ופצעה אלפים. בחודש שעבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה שישראל עומדת מאחורי ההתקפות הקטלניות הללו.

לאחר מכן, הושקו התקפות אוויריות ישראליות על לבנון, שגרמו למותם של מפקדי חיזבאללה בכירים ודמויות פוליטיות בכירות. בסוף ספטמבר, נהרג מנהיג החיזבאללה הוותיק חסן נסראללה יחד עם חשאם ספיאדין, שאמור היה להחליפו, בתקיפה ישראלית בתחילת אוקטובר.

באוקטובר, כוחות קרקע ישראליים גם נכנסו ללבנון לראשונה מאז ההתערבות הצבאית של 2006 בין חיזבאללה ותל אביב, והם מציינים את הכיבוש השישי של המדינה הקטנה שלחוף הים התיכון על ידי ישראל. הכיבוש והתקפות ישראליות הרגו אלפים לבנונים ופצעו יותר מ-16,000 איש.

ב-27 בנובמבר, חיזבאללה וישראל הגיעו להסכם הפסקת אש כאשר שני הצדדים הכריזו על ניצחון מסיבות משלהם. עם זאת, הפסקת האש השברירית נפגעה בשל יותר מ-200 הפרות אבל הפסקת האש השברירית נפגעה מיותר מ-200 הפרות של כוחות ישראליים, לפי הרשויות בלבנון.

סוף משטר אסד

למרות ששנת 2024 הייתה בסימן שפיכות דמים נרחבת, היא גם ראתה את קץ השלטון האוטוריטרי הבעת' בסוריה בראשות בשאר אל-אסד. אחיזתו של המשטר בשלטון באמצעות אכזריות ודיכוי הרגה יותר מ-500,000 בני אדם ועקירה כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה במהלך מלחמת האזרחים האכזרית שנמשכה 13 שנים בסוריה.

בעוד שקבוצות התנגדות חמושות כנגד המשטר לא יכלו להכריז על ניצחון נגד משטר אסד, שזכה לתמיכת רוסיה ואיראן במהלך מלחמת האזרחים הממושכת, שהחלה עם האביב הערבי ב-2011, הן לא נכנעו מעולם. במקום זאת, הן נסוגו למחוז אידליב שבצפון מערב סוריה וממשיכות להחזיק מעמד מול התקפות המשטר.

בסוף נובמבר, קבוצות אנטי-משטר חמושים בהנהגת התארגנות הייאת תחריר א-שאם (HTS) פתחו במתקפה מהירה, שצעדה במהירות ברחבי צפון סוריה, ותפסו את חאלב, העיר הגדולה ביותר במדינה עם היסטוריה עתיקה. לאחר מכן, הם עברו לעבר חמה, מעוז של רגשות אנטי-בעת׳ שהייתה עדה לדיכוי מאז שנות ה-60 בידי משפחת השלטון אסד.

תפיסת חאלב וחמה במהירות – ערים שהתחמקו משליטת האופוזיציה במשך כל זמן מלחמת האזרחים – סימנה את התמוטטות המשטר של אסד הקרובה.

ב-8 בדצמבר, קבוצות אנטי-משטר נכנסו לדמשק, הבירה העתיקה של סוריה, ללא התנגדות. צבא המשטר נעלם, ו בשאר אל-אסד ובני משפחתו ברחו למוסקבה.

בעקבות התמוטטות המשטר, הקבוצות האנטי-משטריות הקימו ממשלה זמנית בראשות מוחמד אל בשיר, ראש הממשלה החדש, ואחמד אל שרעה, מנהיג ה-HTS. עד כה, הם פיקחו על העברת כוח שלוה ברובה, מה שהביא תחושת תקווה לאומה שסבלה ממלחמה קשה.

"זהו מסר לכל המדוכאים והמהפכנים ברחבי העולם: האמת תנצח והעם יגבר למרות כל אי הצדק והשפיכות דמים," אומר עומר אלהרי, עיתונאי סורי המבוסס בדרעא. "אל תאבדו תקווה," הוא אומר ל-TRT World.

בעוד שהעימות הסורי העקוב מדם הגיע לסיומו השלוי יחסית, עימותים אחרים ברחבי העולם שבהם המחיר האנושי רב ממשיכים ללא סימנים לפתרון באופק.

בסודאן, מלחמת אזרחים בת 20 חודשים בין הצבא לכוח צבאי פרמיליטרי יצרה את משבר העקירה הגדול ביותר בעולם ורעב מתרחב, והביאה לכך ש-30 אחוז מאוכלוסיית המדינה נעקרו מבתיהם, בנוסף להריגת יותר מ-24,000 אנשים.

גם מיאנמר, תחת שלטון החונטה, ראתה את הסכסוך שלה בין השלטון הצבאי לכוחות האנטי-ממשלתיים מתגבר השנה, אף שבית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צו מעצר נגד מנהיג הצבאי הבכיר במדינה.

מקור: TRT World