מצבם הקשה של הקהילות הנוצריות בעזה, בגדה המערבית הכבושה, ועד השבוע גם בלבנון, הפך לנושא דחוף על רקע הסכסוך הרחב במזרח התיכון. בעוד ישראל ממשיכה במדיניות הכיבוש והקמפיינים הצבאיים שלה, נוצרים ערבים מתמודדים עם רדיפות נרחבות, חנק כלכלי ועקירה, מה שמעלה חששות משמעותיים לגבי הישרדותם ושימור תרבותם.

בנוסף למחיר האנושי הבלתי נמנע מהאלימות, ישנה גם פגיעה ממשית במורשת התרבותית והדתית של העם. בדרום לבנון, כוחות ישראליים חיללו כנסייה בכפר הנוצרי דיר מימאס, בעוד הפצצות אוויריות הרסו את הכנסייה האוונגלית השנייה העתיקה ביותר בסוריה ובלבנון.

מעשים אלו הם חלק מדפוס הפעולה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכוון נגד נוצרים ערבים, קהילה מיעוטית בעלת שורשים עמוקים והיסטוריים באזור.

בית לחם, הנחשבת למקום הולדתו של ישו ולסמל להיסטוריה העשירה של הנצרות, מהווה דוגמה לכך. נוצרים פלסטינים בעיר סובלים מזה זמן רב ממגבלות כלכליות וחברתיות שמטילה עליהם הכיבוש הישראלי. בשנת 2024, ממשלת ישראל הטילה מיסים נוספים על כנסיות ומוסדות נוצריים בירושלים ובערים פלסטיניות אחרות. מיסים אלו, המפרים את החוק הבינלאומי, החריפו את הקשיים הכלכליים של הקהילה הנוצרית, ואילצו רבים לעזוב את בתיהם ההיסטוריים.

במקביל, מתנחלים ישראלים בלתי חוקיים השתלטו על אדמות של נוצרים פלסטינים בגדה המערבית הכבושה, מה שהותיר משפחות רבות ללא קורת גג. מצב זה מחמיר בשל היעדר התערבות בינלאומית, מה שמשאיר את הנוצרים הפלסטינים להתמודד לבד מול עקירה שיטתית ומניפולציה דמוגרפית.

התוכניות הדמוגרפיות של נתניהו

מדיניותו של נתניהו מעוררת דאגות לגבי דחיקה מכוונת של נוצרים ערבים. תוכנית התיישבות משנת 2024, שהוצגה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שואפת לחבר את גוש ההתנחלויות הבלתי חוקיות בגוש עציון לירושלים, תוך פלישה לאדמות פלסטיניות, כולל הכפרים הנוצריים המעטים שנותרו בגדה המערבית.

מתנחלים פינו היום משפחה פלסטינית מאדמתה ממערב לבית לחם. המשטרה לא עצרה אותם אלא אפשרה את הפינוי. כל זה נעשה בשם קק"ל - הקרן הקיימת לישראל.

מתנחלים נושאים מקרר של הפלסטינים צילום: יח"צ גוש עציון .../2 pic.twitter.com/amJpcP8NCE

— חגית עופרן (@hagitofran)31 ביולי 2024

התוכנית לא רק מעקרת את תושבי הנוצרים, אלא גם משנה את הזהות הדתית והתרבותית של האזורים הללו. לדוגמה, עמק אל-מחרור, מעוז נוצרי נדיר באזור, נמצא בסכנה של בליעה על ידי התרחבות ההתנחלויות. שתיקתו של נתניהו על מדיניות זו מרמזת על מעורבות באסטרטגיה רחבה יותר של עקירה כפויה והנדסה דמוגרפית המאיימת למחוק את הנוכחות הנוצרית בפלסטין.

למרות ההתפתחויות המדאיגות הללו, התגובה הבינלאומית הייתה ברובה שקטה. האומות המאוחדות העבירו החלטות המגנות את הכיבוש של ישראל בשטחים הפלסטיניים, אך לא ננקטו סנקציות קונקרטיות או פעולות מתואמות. היעדר האחריות הזו מאפשר הפרות מתמשכות נגד נוצרים ערבים, ומחזק סטנדרט כפול מדאיג באופן שבו הקהילה העולמית מתמודדת עם הפרות זכויות אדם.

המצב משך תשומת לב ספורדית ממנהיגים עולמיים. בסוף 2024, האפיפיור פרנציסקוס קרא ל חקירה לגבי מה שהוא תיאר כ'פוטנציאל' לרצח עם בעזה. עם זאת, הצגת המשבר כ'פוטנציאלי' אינה מכירה במציאות הקודרת: נוצרים ערבים מתמודדים עם רדיפה שיטתית שעונה על הקריטריונים לפשעים נגד האנושות, כפי שמעידים צווי מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) שהוצאו נגד נתניהו ובכירים ישראלים אחרים.

האג'נדה הטרנס-לאומית של רצח עם נגד נוצרים

הרדיפה של נוצרים ערבים אינה מוגבלת לעזה ולגדה המערבית. היא נותרת חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הטרנס-לאומית של נתניהו להשמדת נוצרים ערבים הנחשבים כחלק מ ה'בעיה הערבית' הרחבה שנתניהו רמז עליה בתוך ישראל, לפני רצח העם בעזה.

בלבנון, שבה נוצרים מהווים פחות ממחצית מהאוכלוסייה, פעולות צבאיות ישראליות הרסו אזורים עם רוב נוצרי במהלך מתקפה שנמשכה שנה, שהתגברה בחודשיים האחרונים לקראת הפסקת האש השבוע. ביירות המזרחית והחוף הצפוני של הר הלבנון סבלו מהרס נרחב מהפצצות ישראליות. כנסיות, סמלים חיוניים לזהות הנוצרית הלבנונית, נהרסו, מה שממשיך לפגוע במרקם התרבותי והדתי של הקהילה.

ראוי לציין, שהתקפות אלו על אזורים נוצריים אינן קשורות למטרות צבאיות, כמו תקיפת חיזבאללה.

נוצרים לבנונים רבים, כולל דמויות פוליטיות בולטות כמו סמיר ג'עג'ע ממפלגת הכוחות הלבנוניים, גינו בפומבי את פעולות חיזבאללה. הדבר מערער את הטענות שההפצצות נחוצות לביטחון הלאומי של ישראל ומצביע במקום זאת על קמפיין מכוון נגד נוצרים ערבים.

רדיפה מקומית בישראל

האתגרים שעומדים בפני נוצרים ערבים מתרחבים גם לאלו החיים בתוך גבולות ישראל. דו"ח משנת 2024 של מרכז רוסינג שבירושלים תיעד הטרדות נרחבות ונזק לרכוש המכוונים נגד נוצרים ישראלים, שרובם ממוצא ערבי. קבוצות ציוניות אולטרה-אורתודוקסיות היו מעורבות במעשי הפחדה ואלימות, כולל הפרעה לשירותים דתיים.

הממשלה הישראלית הראתה מעט עניין בטיפול בבעיות אלו. ממשלת נתניהו לא נקטה פעולה נגד האחראים, מה שמרמז על אישור שבשתיקה להתנהגות כזו.

אדישות זו משקפת אג'נדה רחבה יותר של עליונות ציונית שמדירה לא רק מוסלמים אלא גם נוצרים בתוך החברה הישראלית.

ההתמקדות השיטתית בנוצרים ערבים היא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר לחיזוק העליונות היהודית באזור על ידי העתקה או מחיקה של קהילות לא יהודיות.

עבור הקהילה הבינלאומית, זה מציג חובה מוסרית להחזיק את ישראל אחראית למעשיה. בידוד דיפלומטי, סנקציות כלכליות והגבלות צבאיות הם כלים הכרחיים לרסן את ההפרות הללו ולהבטיח צדק לקהילות שנפגעו.

למרבה הצער, התגובות הגלובליות נותרות בלתי מספקות. מצוקתם של נוצרים ערבים בעזה, בגדה המערבית ובלבנון מדגישה את הצורך הדחוף בתגובה בינלאומית מאוחדת לשמירה על זכויותיהם ומורשתם. קהילות אלו אינן רק קורבנות של מלחמה אלא גם קורבנות של מדיניות מכוונת שמטרתה למחוק את נוכחותם.

במשך מאות שנים, נוצרים ערבים היו חלק בלתי נפרד מהמארג התרבותי והדתי של המזרח התיכון. שמירה על קהילותיהם אינה רק עניין של צדק אלא גם עדות להיסטוריה העשירה של דו-קיום באזור. השאלה היא האם הקהילה הגלובלית תעמוד באתגר זה או תמשיך להתעלם מסבלם.

מקור: TRT World