ב-29 באוקטובר 2024, תושבי דרום-מזרח ספרד התעוררו לשיטפונות הרסניים שגבו את חייהם של למעלה מ-220 בני אדם וגרמו לנזק רחב היקף לתשתיות.

שיטפונות אלו, שנגרמו על ידי גשמים עזים בכמות השווה לשנה שלמה, אינם הראשונים מסוגם באירופה, ולא יהיו האחרונים, שכן ההתחממות הגלובלית פוגעת בכדור הארץ בעוצמה ובתדירות חסרות תקדים.

כדור הארץ חווה שינויים אקלימיים חסרי תקדים, החורגים מספים קריטיים עליהם הזהירו מדענים במשך שנים. דוחות עדכניים מצביעים על כך שטמפרטורות ממוצעות עולמיות עלו ביותר מ-1.5°C בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית (1850-1900).

למרות שהעלייה הזו עשויה להיראות קטנה לציבור הרחב, היא מהווה נקודת מפנה המאיימת על עתיד האנושות ועל המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, תוך האצת משבר האקלים - מה שעלול לגרום לעליית מפלס הים, אסונות טבע תכופים וחמורים יותר ואובדן עצום של מגוון ביולוגי.

דוח שפורסם בחודש שעבר על ידי הארגון המטאורולוגי העולמי חשף שריכוזי גזי החממה הגיעו לרמות שיא בשנת 2023, מה שמצביע על המשך עלייה בטמפרטורות העולמיות בשנים הקרובות.

פחמן דו-חמצני, הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית, מצטבר באטמוספירה בקצב חסר תקדים בהיסטוריה האנושית, עם עלייה של למעלה מ-10 אחוזים בתוך שני עשורים בלבד.

עלייה זו נובעת בעיקר מפליטות דלקים מאובנים. מגמה מדאיגה זו מצביעה על כך שכדור הארץ הגיע לנקודת אל-חזור, ומתקרב במהירות לאסון אקלימי בלתי נמנע.

מדענים כבר צופים ששנת 2024 תהיה השנה החמה ביותר שתועדה אי פעם. שירות שינוי האקלים של קופרניקוס, חלק מתוכנית קופרניקוס של האיחוד האירופי, הודיע ש-22 ביולי 2024 היה היום החם ביותר בהיסטוריה המודרנית, עם טמפרטורה ממוצעת עולמית יומית של 17.15°C.

עליית הטמפרטורות הממוצעות היא סימן אזהרה קריטי, המעיד לא רק על טמפרטורות מקסימום ומינימום גבוהות יותר, אלא גם על סבירות גוברת לאירועי מזג אוויר קיצוניים. אלו כוללים את גלי החום של הקיץ האחרון בחלקים מארצות הברית, שיטפונות הרסניים ברחבי דרום אירופה ושריפות יער משתוללות בדרום אמריקה.

אנשים ברחבי העולם משלמים מחיר כבד על אירועי מזג האוויר הקיצוניים הללו, כאשר מדינות מתפתחות נושאות בעיקר הנטל. מחקר שנערך לאחרונה על ידי קולג' אימפריאל בלונדון חשף כי למעלה מ-570,000 מקרי מוות נגרמו כתוצאה מ-10 אסונות אקלים חמורים מאז 2004. הבצורת בסומליה בשנת 2011, שגבתה את חייהם של 258,000 בני אדם עקב רעב שנגרם מעליית הטמפרטורות, היא דוגמה בולטת.

מדינות נעלמות

מדענים מסכימים כי המשך הפעילות התעשייתית ופליטות הגזים הבלתי מבוקרות יובילו לעלייה של 2.7°C בטמפרטורות העולמיות עד סוף המאה.

תסריט קודר זה נושא השלכות קטסטרופליות, כולל שקיעת מדינות ואיים שלמים כמו בנגלדש, המלדיביים ואלכסנדריה שבמצרים עקב עליית מפלס הים. הוא גם מאיים על ביטחון המזון, משבש מערכות אקולוגיות ופוגע בכלכלות עולמיות.

למרבה הצער, בני האדם נושאים באחריות לאירועי מזג האוויר הקיצוניים הללו בשל ניצול משאבי הסביבה ופעילויות אנושיות.

מדענים מייחסים את ההאצה באירועי מזג האוויר הקיצוניים לעלייה בריכוזי גזי החממה באטמוספירה, מה שמוביל לעלייה ניכרת בטמפרטורות הממוצעות.

מצב מסוכן זה הביא את מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש להזהיר שוב ושוב שכדור הארץ מתקרב לנקודת אל-חזור, והשווה זאת ל"גיהינום אקלימי".

הוא קרא למעבר מהיר יותר לכלכלה ירוקה - כזו שהיא דלת פחמן, יעילה ובת קיימא מבחינה סביבתית. הוא הדגיש את הצורך בשיתוף פעולה גדול יותר בין כלכלות מפותחות ומתפתחות, תוך התמקדות בהאצת המעבר מדלקים מאובנים. בנוסף, הוא קרא לתמיכה כספית מספקת שתסייע למדינות עניות להפחית פליטות ולהתמודד עם ההשפעות הבלתי נמנעות של ההתחממות הגלובלית.

התחייבויות ומדיניות

למרות התחייבויות המדינות להסכם פריז שמטרתו לשמור על ההתחממות מתחת ל-1.5°C כדי להימנע מהשפעות האקלים החמורות ביותר, הפער בין ההתחייבויות למדיניות בפועל ממשיך להתרחב משנה לשנה. התגובות הבינלאומיות נתפסות לעיתים קרובות כמאכזבות ולא מספקות ביחס להיקף האתגר.

אכזבה אחרונה הייתה טיוטת ההסכם הכספי שהוצעה על ידי נשיאות COP29 באזרבייג'ן. ההסכם קורא למדינות עשירות, האחראיות היסטורית למשבר האקלים בשל פעילותן התעשייתית, לתרום 250 מיליארד דולר בשנה עד 2035 כדי לסייע למדינות עניות להתמודד עם השפעות שינויי האקלים.

עם זאת, הצעה זו זכתה לביקורת מכל הצדדים, שכן היעד נמוך מהסכום המוערך של 400 מיליארד דולר הנדרשים מדי שנה להתאמת האקלים.

מדיניות זו אינה רק בלתי צודקת, אלא גם מסכנת את חייהם של מיליונים, במיוחד באזורים פגיעים כמו אפריקה ומדינות איים קטנות.

פתרונות מלאי תקווה

עם זאת, יש עדיין תקווה להימנע מההשפעות החמורות ביותר של משבר האקלים. האו"ם מדגיש כי טכנולוגיות קיימות יכולות להפחית משמעותית את הפליטות עד 2030 ו-2035. מומחים מדגישים כי יש להפחית את פליטות הפחמן העולמיות ב-45 אחוזים עד 2030 ולהגיע לאפס פליטות נטו עד 2050.

פעולות מפתח כוללות יישום תוכניות הסתגלות לאומיות, עצירת פרויקטים חדשים של דלקים מאובנים, הפחתת השימוש בדלקים מאובנים ב-30 אחוזים עד 2030, הפסקת השימוש בפחם עד 2040, והבטחת מימון הכרחי ממדינות עשירות. פתרונות נוספים כוללים ייעור מחדש, הגנה על אוכלוסיות פגיעות, שיפור מערכות התרעה מוקדמת והעלאת מודעות באמצעות התנהגויות מקיימות.

השגת מטרות אלו דורשת מחויבות חזקה מצד יחידים, ממשלות וארגונים כאחד.

משבר האקלים אינו רק משבר סביבתי אלא מבחן לאנושיות שלנו וליכולתנו לשתף פעולה ולעבוד יחד. האסונות שאנו עדים להם כיום צריכים לשמש קריאת השכמה, הקוראת לנו לפעול מיידית. השאלה כעת היא: האם אנו מוכנים לשאת באחריות זו, או שנישאר צופים פסיביים בעוד כדור הארץ שלנו מתקרב לנקודת אל-חזור?